יש לי בית שלם משלי,

אבל אין בו חדר משלי.

שהוא רק שלי.

שיהיה בנוי ועטוף בזכוכית ופונה להרים  שבמזרח,

מקום נהדר לראות בו זריחות ותחילתו של יום נפתח לפני.

ויהיה בו שולחן ועליו מנורה כמו פעם,

מחשב שהוא גם טלווזיה ומוסיקה שתמלא את החלל השקוף.

ובפינה תהייה כורסא עם מסעד גבוה שאפשר יהיה להתכרבל בה והדום להניח עליו בנוחות את הרגליים,

מנורה עם אהיל עגול ורך תפיץ אור צהבהב מחבק

ועציצים פורחים וירוקים שירגישו כמו בחממה.

וילונות שקפקפים יכסו אותי מפני העולם ויפתחו אותו לפני כשאבחר

ואקיף את עצמי בדברים שאני אוהבת ומחייכים אותי.

ואני אשב שם עם עצמי,

לקרוא,

לחשוב,

לבהות,

לחלום.

ליצור.

חדר משלי.

יהיה.

(רישום של חלום בצבעים חיים)