" פעם זה מוריד אותך וגורם לך לבכי ופעם זה מעלה אותך...ואנחנו עדיין לא יודעים מה הגורמים לבכי..." אמר לי ע. בפגישה לאחר עוד פעם בה הרגשתי הצפה של רגשות שבאו לביטוי בבכי.
סיפרנו על החתול. על "כתם". התוספת החדשה לבית , על זה שהרצון להביא אותו אלינו בא ממני, על ההתעסקות איתו, ומה שזה עושה לקשר ביננו... ע. דיבר על תחושות של החזקה והפלה.
החזקה מתוך להחזיק תינוק והפלה מתוך לאבד דברים.
גברים חשים רק את תחושת המוחזק והנשים יכולות לחוש גם תחושה של להחזיק וגם להיות מוחזקות.
אצלנו, ג. החליט להחזיק אצלו מספר דברים ולוותר, (להפיל) על דברים אחרים.
אני שמחה על כל דבר שאני מחזיקה אצלי, בתוכי, חדש וגם ישן, אבל כואבת, ואפילו מתאבלת על דברים שנפלו לי, שהלכו ממני תוך כדי התהליך, כמו הבישול, כמו העבודה בגינה...
ההכנסה של יצור חי נוסף לבית הביאה אותנו לדבר על ההורות שלנו.
זו שהיתה, שהחזקנו, וזו שיכולה היתה להיות אבל לא יצאה לפועל...ע. זרק באוויר כיצד ההורות שלנו היום, עם ילד חדש , היתה באה לידי ביטוי עם כל השינוי שהזוגיות שלנו עברה...
שנינו, ג. ואני הסכמנו שזה היה סיפור אחר לגמרי. אבל סיפור שלא יכול להתממש.
כי אני לא רציתי עוד ילד...
כי לא נהנתי מהשלב ההוא של גידול הילדים.
והסיבות פרצו ממני בשטף. רוב הדברים לא היו חדשים לג. הוא שמע אותם במשך השנים, אבל בריכוז כזה, תוך כדי האמירה "אני לא נהנתי מגידול הילדים" די השאיר אותו פעור פה...
זו לא היתה התחשבנות על העבר. אני משתדלת לא לעסוק בזה כי אין בזה טעם.
זו היתה פשוט הנחת העובדות, הנחת הרגשות על השולחן, באופן פתוח וגלוי...
דבר שהביא אותנו לעסוק שוב בבואו של החתול, בבואו של יצור חי נוסף לביתנו.
הגענו למסקנה שבתת מודע שלי הרגשתי כנראה שעכשיו אנחנו , ג. ואני יכולים סוף סוף להינות מההורות עצמה. ומכיוון שילד נוסף לא בא בחשבון, מסיבות שונות, אז זו האלטרנטיבה שבחרתי, שוב , בלי להיות מודעת לזה.
בחרתי חיה עצמאית, נקיה שלא דורשת טיפול אינטנסיבי, ותשומת לב בלתי פוסקת.
בחרתי, בתת מודע, חיה שגידולה הוא הנאה נטו...כי עכשיו אני יכולה להרשות את זה לעצמי... :)
לא דברנו על מה שתכננתי. הפגישה הלכה לכיוון שונה והנושא ההוא, חיכה כל כך הרבה שנים, יחכה עוד קצת...
ואחר כך הלכתי לראות את התערוכה של
התל אביבית... :)
(נכתב ביום שני 7.4.03 בשעה 23.00 , נשלח אלי בדוא"ל)
****************************************************
יום שלישי 
אני יורדת ושוקעת, יורדת ושוקעת...
כל שבועיים, כל שבועיים אני צריכה לעבור את הריטואל הזה לכל הרוחות...?
ואחר כך לוקח לי יומיים להתאושש מזה...
נמאס לי. פשוט נמאס לי...
.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
