אמרנו לעצמנו כשישבנו לארוחת בוקר מאוחרת בנחל שופט, אפופות עשן המדורות שהובערו מלפנינו, מאחורי ומצידנו ע"י קבוצת נוער/ילדים ומדריכיה שהיו בפעילות שדאית כלשהיא.

תתחברי עם המציאות כמו שהיא, אמרתי לעצמי הבוקר כשהתעוררתי (מבואסת) לתוך גשם זלעפות שתופף במרץ על הגג ואיים להשבית (רק איים ולא קיים ) את תוכניותנו להתמזג עם הטבע בהמשך היום והטיול.

למעט זאת, שאר המציאות היתה פשוט כיף אמיתי להתחבר ולקבל אותה ולרצות שלא תסתיים לעולם.

עייפות ירדה עלי ברגע שהגעתי הביתה לאחר יומים עמוסים בכל טוב ונהיגה מענגת אל ומהצפון ועד לסיפור עצמו, מחר, הנה דוגמית קטנה ממה שהיה לנו בטיול:

מראה הסלעים, ההרים, העננים והשמש נוגעת במים ממרומי פארק אידמית בגליל המערבי: