ולפני שאמשיך בסיפור אילת.

ג. הבכור התקשר.

שנה עברה מאז שסיים את קורס הקצינים.

בשנה הזאת הדריך מחלקת טירונים דרך הטירונות והמסלול המתקדם וגם היה איתם באחד המקומות הקשים ביותר במלחמת לבנון השניה , דבר שהוא עדיין לא מספר לי לגמרי מה קרה שם.

מחר הם מסיימים את המסלול ומתפזרים לתפקידים שונים  והוא ממשיך הלאה.

וההמשך היה אמור להיות אחד מהשניים:

לחזור לגדוד ולהיות מ"מ במחלקה וותיקה,

או,

לחזור לבה"ד 1 ולהיות מפקד צוות.

נחשו מה אמא שלו מעדיפה?

נחשו מה הוא קיבל?

כן.

בה"ד 1.

יש!

שמונה חדשים נוספים של שקט נפשי לאמא שלו .

(וכל זה מעבר לעובדה שזה אומר שהם כנראה רוצים אותו אחר כך כסמ"פ , דבר הדורש חתימה לעוד כמה חודשי קבע

וחוץ מזה מחר הוא גם מקבל כנראה את דרגת הסגן.

והאמת שהשמחה שלי שלמה לגמרי כי הוא שמח עם הדרך שבה הדברים מתרחשים ומתקדמים.

ובזאת, דייני ).

זהו, עכשיו אפשר להמשיך בסיפורי אילת .