והבית החל למעשה עוד בגאטוויק, בצ'ק אין שבו היינו צריכים לפתוח את המזוודות מול איש הבטחון, למרות  שמהרגע שארזנו אותן שוב, הן לא משנו מעיננו, אבל בגאטוויק אין רנטגן ולכן כל אחד חייב לפתוח את מזוודתו קבל עם ואיש בטחון ועם כל אי הנוחות שבדבר, די הבנו את המצב ורק  שמחנו לנו בשקט שבאנו ממש בסוף וכך לא היינו צריכים להמתין ולהציץ בתכולת המזוודות של הנוסעים שהגיעו לפנינו...

והבית היה גם במטוס, שהיה מלא בישראלים שחזרו מסוף שבוע ארוך/קצר בלונדון, וגם הפעם היה די מלא בילדים מלאי מרץ שרק לאחר ארוחת הערב נפלו פתאום לתוך שינה עמוקה כאילו מישהו הוציא את האוויר מתוכם בבת אחת...

והבית היתה ההודעה של הדייל הראשי שעקב יום הזיכרון, שנכנס בארץ שעתיים לפני שהמראנו, לא יוקרן הפעם סרט בטיסה...

יום הזיכרון.

זה הבית...

שמחה לחזור הביתה חברים יקרים...ועל החוויות, לאחר יום הזיכרון...

לילה (בוקר) טוב...