שעתיים אחרי.

ידיים חומות ,

ציפורניים שחורות

ורגליים רטובות ממים שחדרו אליהם דרך נעלי הספורט.

אבל,

גינה פורחת בצבעי אמנון ותמר ,

מרפסת שטופה ומדוגמת,

אדרנלין שלאט לאט נמוג לתוך הדם

ועייפות שקורסת אל

תוכי. 

יושבת קפואה למול המחשב,

יודעת שצריכה עוד לסגור קצוות ולנקות את עציצי הרקפות שישארו בתוך הבית בתקווה שג'ויה לא תהפוך אותם לסלט היומי שלה,

כתם נרדם על השולחן לידי

וזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות,

עכשיו.