ואפילו טיילו בראשי מילים שהתחברו לפוסט שהיה אמור להיות עוקצני ומצחיק כאחד.

אבל

משהו ששמעתי על אדם יקר הוציא בבת אחת את רוח העליצות מתוך מפרשי

וכל מה שאני יכולה להרהר בו עכשיו הוא

על כמה פריכים ודקיקים הם חיינו

ועל כמה בקלות יכול להבקע בהם סדק

שעלול לפורר אותם לפרורים

עפים עם הרוח...

שבת שלום חברים יקרים, שבת של אהבת החיים והאנשים הסובבים אותנו, שבת של אור כמו כדור האש של הזריחה שראיתי הבוקר מעל פסגת הררית שבגליל...

(הבהרה: הבשורה שלמעלה אינה קשורה בי או במישהו ממשפחתי.)