| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 4/2003
 לפעמים
לפעמים אני רוצה פשוט לא לחשוב.
לא לבדוק כל דבר, לא לנתח, לא להסביר לעצמי, לא להגיע להחלטות...
לפעמים אני רוצה פשוט ללכת עם ההרגשה. לתת לעצמי את החופש לחוות נטו, להנות במאה אחוז.
לא לחשוב. לתת לראש לנוח....
ואני לא מצליחה...
אני רוצה להיות כבר אחרי. אחרי הכל.
אחרי היום הזה.
אחרי השיחה האחרונה עם ד. לפני החופש. אחרי ההכרה שלא יהיה לנו שום קשר במשך שבוע וחצי. אני רוצה להיות כבר אחרי הכאב שמתלווה לזה .
אני רוצה להיות אחרי מחר בערב.
אני רוצה אחרי חג הפסח שעומד מולי כל כך קרוב וכל כך מאיים...
אני רוצה להיות אחרי...
איפה פיית המשאלות? נדמה לי שמגיעות לי 3 משאלות...היום יש לי רק שתיים...
והידיעה שאני אוהבת לחשוב על כל מה שקורה לי, אוהבת לבדוק כל דבר, לנסות להבין, אוהבת את הלימוד הזה על עצמי כל הזמן...
הידיעה שאני כן אצליח להנות מחג הפסח ולהתמודד עם הפרידה הכפויה מד. , ולחזק את הכוח שבי בקשר הזה.
הידיעות הללו, שאני מרגישה אותן בתוכי, מנסות לעלות למעלה, לפלס להן דרך, הידיעות הללו עכשיו לא מצליחות לעודד אותי...
**************************
עדכון 11.18
הייתי צריכה לבקש עוד משאלה.
גיסתי התקשרה עכשיו, הבן של אח של בעלה נהרג... .
לא ממש הכרתי אותו. מכירה את ההורים שלו. בפעם האחרונה נפגשנו ביום הולדת של ראלף.
איך דברים משתנים ברגע...איך החיים תופסים בשניה כיוון אחר, שונה, כואב...
| |
| כינוי:
בת: 64
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
