שדווקא לי זה יקרה ואחת המבחנות מסט בדיקות הדם לקראת הניתוח הכל כך קרב ובא, תתקלקל (מסתבר שאין לי בעיה עם קרישת דם. להפך)   ואצטרך לעבור שידור חוזר של צום, דקירת מחט ושאיבת הנוזל האדמומי מתוכי לתוך צינורית ארוכה ארוכה שבסופה הוא מגיע למבחנה.

ואחר כך אני משאירה את  "צמיד" התחבושת הלבנה על פרק כף ידי שעות ארוכות במין חשש שאם אסיר אותו לפני הזמן, יזרום הדם מתוכי החוצה וישאיר אותי חיוורת וחסר חיים.

אבל לא כך היה כמובן והמשך הבוקר היה מבטיח ומענג הרבה יותר, ולאחר ארוחת בוקר ארוכה, מענגת ומושחתת לחלוטין של פרנץ' טוסט, ריבה ודבש (מישהו אמר ארוחה אחרונה?)  מצאתי את עצמי משוטטת בעזריאלי  בחנויות לאנז'רי ובוחנת באריכות ובדקדקות סוגי חזיות במידה אחת פחות מהמידה הנוכחית שלי.

מישהו אמר "היא מתכוננת"?