ממישהו , משהו יקר, שחוזר לאחר העדרות של מספר שעות, ימים או אפילו זמן ארוך יותר...
נכנסים לבלוג, בודקים כל דבר, בזהירות, לראות האם הכל נשאר כמו שהיה או שמשהו אולי נעלם בדרך, במעבר בין השרת הישן ששרת אותנו בנאמנות שנה תמימה ונשא על גבו את עשרות אלפי הבלוגים שנוספו בשנה האחרונה, לשרת החדש, הרענן שאמור לשאת עליו את ים המילים שנכבשו בתוכנו כל היום כולו...
ואז נכנסים לדף העריכה הלבן, מניחים את הידיים על המקלדת...
ו...
מתחילים...
כן...
הכל נשאר כפי שהיה...הכל כשורה...
אנחת רווחה ...וחיוך...
חזרנו הביתה...
(ואלוהים עדי שזה לא הפוסט שהתכוונתי לכתוב, לא אתמול בלילה , לא במשך היום וגם לא עד לפני 10 דקות בדיוק...זה מה שכנראה עשה לי הריחוק, הכפוי, מהמקום האהוב הזה...
)