ואם רוצים, אפשר אפילו לראות כאן בוגדנות מסויימת.

מה קרה?

חודשיים של פרידה וכאילו לא הכרנו מעולם?

חודשיים  ואני צריכה להתחיל הכל מהתחלה, לאט לאט ובהדרגה, בלי למהר ובלי להלחיץ אף אחד שמא מישהו יבהל ואולי אף יכריז על שביתה.

כל ההכרות העמוקה והיחסים הקרובים שפיתחנו לפני כן  נעלמו כאילו לא היו מעולם.

כאילו אף פעם לא הרגשתי את כאבם כשכאב להם וידעתי ללטף ולומר מילים טובות, ואילו הם לא ידעו מתי אני זקוקה להרגיש אותם יותר ונתנו לי בפעמים ההן את כל מה שהיה להם.

כל זה, נגוז, נמוג ואיננו כאילו מעולם לא היה והיום בבוקר הייתי צריכה להתחיל את הכל מההתחלה.

השרירים שלי.

חודשיים של הפסקה/מנוחה/פרידה והם הפכו להיות רכים ורופסים כמו

חמאה.

עכשיו לכי תתחילי הכל, מהתחלה...

(ועכשיו בלי דרמה, אכן, לשרירים יש זיכרון קצר מאוד ולאחר שבוע הם כבר לא זוכרים מה היה לפני שלא לדבר על חודשיים, אבל הם לא יודעים עם מי יש להם עסק ורודפת האנדורפינים הזאת תזכיר להם, חזק מהר ובאופן אלגנטי מי הבוס כאן ועד כמה כדאי להם , בפעם הבאה, לזכור טוב טוב באיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה שלהם... )