עניין שעלה בשיחה שלי ושל יוני , בסופו של יום , השאיר אותי , בהמשך ההליכה שלי, שקועה במחשבות...

איך אנחנו אמורים לבוא , לתוך קשר עם מישהו אחר?

האם הידיעה שלצד השני לא טוב בחייו האחרים, בבית, בעבודה, בסביבה, נותנת לנו סוג של בטחון בקשר ...

האם הבטחון הזה אמיתי ונכון או שהוא מכסה על חסכים פנימיים שקורעים קרעים בתוכנו?

האם  ישנו בכלל בטחון בקשר?

ואיך מתמודדים עם הדואליות של הבטחון שה"רע" הזה נותן לנו מצד אחד , ועם הרצון שלאדם שאליו מרגישים רגשות עמוקים, חזקים ואמיתיים יהיה טוב, תמיד, בכל מצב, ואפילו הוא רחוק ממך? ואפילו הטוב יהיה עם מישהו אחר?

ההיסטוריה של יוני, זאת הישנה וגם נוכחית , אינה טובה...

למעשה היא רעה לתפארת...

בתחילת הקשר מצאתי את עצמי שואבת מהידיעה הזאת בטחון מסויים...

כל כך רע שם שאיתי יכול להיות רק טוב...

עד שמצאתי את עצמי במין תחרות מסוחררת עם עצמי...כי לא יכולתי לשבת בשקט , על זרי הדפנה של ההנאה, הריגוש, ההתרגשות וכל הטוב שנתן לו הקשר שלנו מתוך החשש שבכל פעם יהיה צורך בסף גבוה וחזק יותר...

ובכל פעם שהיה נדמה לי שמשהו שם מסתדר לו והדברים זורמים על מי מנוחות וטוב , הייתי נכנסת ללחץ שמה הוא יעזוב אותי, כי הרי אם טוב לו שם, בבית, אין לו ממש סיבה להשאר איתי...

מצד שני, בכל פעם שהייתי נחשפת לחיים שלו ולמורכבות הכואבת והכאוטית שלהם, ליבי היה כואב, באופן פיזי ממש, שכך הם חייו... (ואני לא מדברת כאן על בחירות שאנחנו עושים במהלך חיינו...).

וכך גדל בתוכי הקונפליקט , כשאני הולכת ומאבדת את הבטחון שלי בו ובקשר שלנו מצד אחד, ורוצה שיהיה לו טוב מצד שני...

היה צורך כנראה בעבודה עצמית/פנימית גדולה ורבה מצידי (שלא נעשתה לבדי)  כדי להבין משהו שהיום , דווקא לאחר השיחה איתו, יכולתי לומר את זה לעצמי ולו, במילים ברורות...

אני לא רוצה שהרצון של מי שעומד מולי, איתי, בקשר יהיה תלוי בגורמים חיצוניים, של טוב/רע...

אם הקשר תלוי בגורם חיצוני הוא הופך למעשה להיות לבן ערובה של אותו גורם ומכאן הפחד הגדול , הקונפליקט המתסכל  והתחרות בלתי פוסקת ובלתי אפשרית שבאה יחד איתם , למצוא ולתת עוד ועוד סיבות  שבגינן כדאי להשאר כאן ...

אני רוצה שהוא יהיה איתי מהמקום הכי פנימי ועמוק שבתוכו, חשוב לי שהרצון הזה יהיה כולו בגלל מי שאני ובגלל הדברים שאני מביאה איתי לקשר, וכך גם הרצון שלי בו,  ומתוך כך, אין לשום גורם חיצוני כוח או קשר למהות היחסים ביננו ולעצם קיומם...

היחסים ישארו כל עוד אנחנו נרצה בהם , נרצה אחד בשני , בלי תעודת ביטוח מזוייפת, בלי תעודת ביטוח בכלל...

וברגע שהבנתי והפנמתי את זה רגשית יכולתי להפסיק ולפחד ולקבל את רצון שלי שיהיה לו טוב בכל מקום, בבית, בעבודה, עם עצמו ובחיים בכלל...

ולתת לעצמי את היכולת להינות ממנו...עד הסוף...

and i woulnd't want or have  it any other way... (באנגלית זה נשמע טוב ונכון יותר...)

*(בפראפרזה על שלום חנוך: ככה את רצית אותי...)