והתפאורה הנכונה עוטפת אותו מסביב:

שמים כחולים,

ענני כבשים בשמים משחקים מחבואים עם

שמש צהובה

מחממת לרגעים.

ההרים במזרח שטופים ורחוצים

ועל שטיח הים הכחול במערב

רואים

נצנוצים של נקודות

אור.

יום שישי , רחוץ ומוכן לקראת שבת.

כל זה שם, בחוץ.

רק אצלי, בפנים, קצת פחות.

יום שמתחילתו כנראה היה מסומן עליו שהוא יום של כעסים ומריבות משפחתיות בווליום גבוה

 ואפילו שהדברים נאמרו,  דוברו ולובנו והרוחות קצת נרגעו (וגם כמה דמעות ירדו. כן, אני. וגם לג. הבכור ירדה דמעה בחשאי - וזה תמיד נותן לי מכה בלב),

משהו השאיר אותי, שם,

עצובה.

שבת שלום חברים יקרים. יהיה בסדר, בוודאי.