רובו של היום עבר בלי שארגיש למעשה מתח בתוכי, לאורך השעות שחיכתי לשמוע ממנו, ולכאורה תפקדתי כרגיל...

רק תחושה קלה, כמו נוצה, של חוסר מנוחה מסויים ריפרפה בתוכי ויצאה בבכי חזק ובלתי ניתן לעצירה שעות אחרי שיוני הודיע לי שהכל כבר בסדר...

"אני שמחה בשבילך שטוב לך" אמרה לי אחותי הבוקר , "אבל גם קצת מצטערת, כי אני יודעת ששוב תהיי חצויה וזה לוקח ממך אנרגיות..."

והתווכחתי איתה...בוודאי שהתווכחתי איתה...

אבל כשהסתובבתי אחר הצהריים בעזריאלי , מחכה שהשעות יעברו והפקקים באיילון ילכו ויפתחו חשבתי, ביני לבין עצמי, שיש משהו בדבריה...

זה לא שאני חצויה, אלא שאני מעורבת לגמרי, רגשית,  בשתי מערכות חיים שונות , על כל המשתמע מכך...

וכן. אני עייפה לפעמים...