את זוכרת...

אמרה לי רוויטל , זה היה בדיוק כשיצאנו מהמשמרת שלנו ליד הארון של גולדה (מאיר), קפואות ורועדות מקור מעמידה בחוץ  בחצאיות ובחולצות ללא מעיל , בקור של ירושלים בחודש דצמבר (שנת 1978) , ובדיוק עברו לידנו 2 חיילים ממשמר הכבוד, ואמרתי לך, תראי איך שהם מסתכלים עליך...

לא נכון, אמרתי לה אינסטינקטיבית, כשישבנו לשוחח היום  , רק היא ואני, כמו שלא עשינו הרבה שנים, הם הסתכלו עליך...

מדהים, ענתה לי...

זאת היתה בדיוק התגובה שלך , גם אז...

זה היה הדימוי שנצרב בי לאורך השנים,ללא קשר לאמיתות האובייקטיבית שלו, והקרין על התחושה הפנימית שלי עם עצמי...