| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 4/2003
 את יודעת שאת מגזימה...
אבל אני לא יכולה לשלוט בזה...
מרגישה מהבוקר מועקה.
בעצם, לייתר דיוק, כבר כמה ימים. כשמסתכלת על הערימה של הטפסים שצריכה להקליד.
מרגישה את הלחץ הזה בחזה...
דוחה מיום ליום, כל פעם בתירוץ אחר. ואת לא טיפוס שדוחה דברים...כשהיו לך לבדוק מאות מבחנים היית מתיישבת על זה מיד עד שמסיימת אותם.
כך גם דברים אחרים... מטלות לא נעימות צריך להרוג כשהן קטנות. זה המוטו שלך בחיים...
אז מה קורה כאן?
זו בסה"כ תוכנת מחשב מטופשת.
ואני, אני מסתדרת עם מחשבים מצויין. וגם עם תוכנות. לא מפחדת מהן, אוהבת ללמוד לבד, לנסות, לטעות, להבין.
וכאן זה לא מסתדר לי...
כל פעם שיש לי חומר להקליד לתוכה, אני שמה בצד, ואז הערימה גדלה ותופחת, ובכל פעם שאני מסתכלת עליה בצד, אני מרגישה שמשהו תופס לי את הגרון...
ואז כשכבר אין ברירה, אני מתלבשת על זה, בחיל ורעדה, רואה , כל פעם מחדש, שהשד ממש לא נורא כל כך, ומבטיחה לעצמי שבפעם הבאה, אני לא אדחה יותר, אטפל מיד וכך זה לא יתפוס אותי בגרון....
no way.
לא הולך...לא עומדת בהחלטה הזו...
הערמה שוב מצטברת...שאלות נשאלות לגביה...
אז היום לא היתה לי ברירה, והתחלתי...נו, כמובן, השד לא נורא וגו'...איזו הקלה היתה לאחר מכן...
אפשר לחשוב...כולה תוכנת מחשב מטופשת...תוכנה שקשורה במספרים...להנהלת חשבונות...
וזה, התחום הזה, מפחיד אותי פחד עמוק, קמאי, בלתי נשלט... .
המזל שלי, שאנחנו עומדים לסיים בקרוב את העבודה עם התוכנה ... .
וזה, זה בטח מראה על משהו אצלי שאני צריכה עוד להכיר, ללמוד ולנסות לפתור...עם הזמן...בנתיים, בחלומותי, התוכנה רודפת אחרי עם כל הטפסים, המספרים, התעודות, הקבלות והחשבוניות... הצילו !!!  .
| |
| כינוי:
בת: 64
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
