שעובר מהשלב הירוק, בוסרי לשלב הצהוב בשל, כך אני נראית היום...

עם חולצת סריג בצבע ירוק זרחני חזק ובוהק והנעליים שנראות כמו נעלי ריקוד בשילוב הצבעים הירוק/כתום/ורוד אני הדבר הכי רחוק שיכול להיות מהאישה מפעם, שעוטפת את עצמה ומסתתרת בעטיפות של בשר, שומן ואריגים גדולים וכהים...

בניגוד לפוסטים האחרים שלי, שלאחר פירסומם אני קוראת בהם לעיתים כמה וכמה פעמים , היה לי קשה הפעם, לחזור ולקרוא את הפוסט של הבוקר , אולי בהתאמה לדבריה של ג'וּן  מהבוקר , שכתיבת הרגשות גובה לעיתים מחיר מהכותב...

אז כתבתי אותו, נתתי לו חיים, והשארתי אותו שם, שיתמודד לבדו עם התגובות ...

שני דברים, הבנתי בימים האחרונים, שונים בי מהעבר שלי:

אין בי יותר תחושה של רִיק , של אותו חור ריק שבתוכי שהיה בא ופוער את עצמו מפעם לפעם, ונותן לי תחושה של צלילה עמוקה לתוך חור כחול/שחור שעלול לעטוף אותך לתמיד...

והתחושה שאני מוקפת אהבה. נקודה.

ואת זה, בצורה הרגשית/נפשית הרגשתי אתמול בפעם הראשונה...

רציתי לסיים את החודש בצבע חזק ובוהק...

צבע הלימון...

תודה חברים יקרים...