הוא אוחז בה בעוצמה ובעדינות גם יחד.
ביד בוטחת שבאה מהכרות של שנים, אבל בכל פעם כאילו רואה, חש בה בפעם הראשונה...
נוגע, מלטף את קימורי גופה באהבה של שנים...
המגע שלו לעיתים איטי, עדין ושקט, ולעיתים, מהיר, תזזיתי , משתוקק, מטורף אפילו...
כל נגיעה מאצבעותיו מוציא ממנה קולות שאפילו הוא שומע אותם כבר שנים, בכל פעם מצטמרר מהם מחדש...
לעיתים היא לוחשת, לפעמים בצעקה, יש פעמים שהיא צוחקת ויש רגעים שהיא בוכה...
הוא עושה בה כרצונו והיא מתמסרת לו מתוך אהבה חסרת פניות וידיעה הבוטחת שרק השילוב הזה בינהם יכול להוציא ממנה את הקולות המצמררים ביותר...
ולפעמים, בלהט ההתלהבות פשוט פוקע בה מיתר...
ארז נץ והגיטרה.
love making...
ואני, אני פשוט הזלתי עליו ריר , תרתי משמע ,לאורך כל ההופעה כולה...
(ומחר? מי בכלל חושב על מחר...?
אמאל'ה..
.)