בהחלט יש.

וכשרציתי והיה בי צורך, ידעתי לכתוב פוסט פיוטי משהו אפילו על קניית מקרר חדש (תודה רבה. שלוש דלתות עם הקפאה תחתונה, דרך האינטרנט במחיר שעד היום מצחיק אותי עד כאב בטן), וטוסטר ומיקרוגל וריהוט חדש למרפסת ועוד כמה דברים שמבטיחים להפוך את חיינו לאיכותיים יותר. 

זה לא שאני לא כותבת בכלל.

כל בוקר אני ממלאה באדיקות 3 דפים במחברת (השישית) של דפי הבוקר שלי ושם הכתיבה אינטואיטיבית למרות שלפעמים היא כרונולוגית להדהים ("הייתי, עשיתי, הלכתי " וכו') אבל אז אני מזכירה לעצמי שזה הרי חלק מהעניין עצמו, מהאינטואיטיביות של הכתיבה (המדיטציה של המוח, במילים אחרות).

והכתיבה הזאת ממלאת בי את הצורך של כתיבה עצמה ובאה בדיוק בזמן בו אני יכולה לכתוב לעצמי בלבד בלי צורך לאינטראקציה עם קוראים ומגיבים.

זה לא שאני לא צריכה את המקום הזה. את ישרא.

להיפך.

אני לא רואה את עצמי בלעדיו.

עדיין.

אני רק זקוקה לו,

אחרת.

והשינוי הזה עדיין מפליא אותי , מדהים ואפילו מרגש אותי בכל פעם , מחדש...

(והפוסט הוא כסוג של תגובה לזה).