החתול מנמנם לו במרפסת, מכורבל בתוך עצמו על כיסא פלסטיק "מכתים" את הצבע הירוק כהה שבו, בצבעי הלבן וכתמי השחור של פרוותו...

נקודות של צבע מנקדות את האדניות, והירוק של העלים חזק ובוהק יותר, לאחר ביקורו החצי שנתי של הגנן , שנתן לצמחים ולפרחים את זריקת המרץ שנזקקו לה עם בוא האביב והקיץ...

שיחי יסמין חדשים נשתלו במקום עצים שכבר זָקנו ולא עמדו במאמץ...

עוד מעט הכל יתכסה בשפעת פרחים, צבעים וריחות...

ואז יבוא שעות של אחר צהריים וערב במרפסת, כשהאור פחות חזק ובוהק, והשמש נושקת לפס הכסוף שמנצנץ לו במערב, ורוח קלילה עוברת בין פעמוני הרוח ומביאה אותם לידי דינדון עדין בגווני קולות וצלילים...

ליד השולחן או על הנדנדה, צלחת פלחי אבטיח קר (בלי גבינה בולגרית, בלי...אני לא מצליחה להבין איך אפשר לשלב בין הטעמים הללו, המתוק והמלוח...), או פירות קיץ אחרים מתפקעים מרוב עסיסיות, צבעם חזק ועז והם כאילו מבקשים שננעץ בהם שיניים ונרגיש את טעמם המתוק והקריר ואת העסיס שנוטף על הסנטר...

תמונה של שקט ורוגע שאני מציירת לעצמי ויודעת שהסיכוי שאוכל לממש אותה , מתוך שקט פנימי , מתוך צורך עמוק, הוא די קלוש...

אבל לפחות ציירתי אותה, בדמיוני...

שבת שלום חברים יקרים, שבת שלפני החופש הגדול, שבת של קיץ (שהחל רשמית השבוע ...)