| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 5/2003
תגידי, מה את עושה כאן בשעה כזו של הלילה...?
למה את יושבת מול המחשב במקום ללכת כבר לישון? את חושבת שאת יכולה להחזיק מעמד הרבה זמן עם 4 - 5 שעות שינה בלילה...
מה התירוצים שלך הפעם?
לא היה לך דוא"ל כל היום אז את עכשיו משלימה את החסר? נו, באמת...
ג. לא בבית ולא מתחשק לך ללכת למיטה לבד? שטויות. אפשר לחשוב שזו הפעם הראשונה...
עובדת על החומר לקורס ? נכון, ויפה מאוד, אבל נדמה לי שסיימת את זה לפני יותר משעתיים...
אז מה את עושה כאן , עם בקבוק בירה , מול המחשב?
מה זה נותן לך...איזה צורך זה ממלא אצלך? איזה מקום ריק את מנסה למלא...?
ולמה את בוכה?
לא יודעת. לא יודעת . לא יודעת...
אולי בגלל מה שטובה אמרה היום בקבוצת הדיון.
ואני נזכרתי שהיו פעמים בחודשים הללו , שכל כך התייסרתי בהם, היו פעמים כשהייתי עוברת את הכביש בזמן ההליכה , היתה עוברת בי מחשבה מהירה שאומרת שלא יהיה נורא אם מכונית תפגע בי...
כשהכל נראה שחור וללא מוצא המוח מגיע למחוזות שלא טוב לו להגיע...
המחשבות היו מהירות, עוברות בי בחטף , הייתי מסלקת אותן מיד וממשיכה הלאה. אבל הן היו שם.
ואני לא זוכרת תקופה אחרת בחיי שהן עלו בי.
שכחתי מהן עד היום בערב. הזיכרון שלהן כואב לי.
מפחיד אותי שכך יכולתי לחשוב. מפחיד אותי לראות עד כמה הקשר עם ד. והדברים שהביא איתו, השפיעו עלי.
עדיין משפיעים עלי.
אני "החדשה" מפחידה את עצמי לפעמים.
טוב, די פמה. יאללה, ללכת לישון...ועם חיוך :).
(יום חמישי 15.5.03 שעה 01.35 נשלח אלי בדוא"ל)
**********************************
יום חמישי 09.15
יום חדש, השמיים כחולים, השמש זורחת.
הכל כשורה.  .
| |
| כינוי:
בת: 64
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
