| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 5/2003
 אובססיבית...
את אובססיבית מותק. את אובססיבית...
אחרת לא ברור לי מדוע החוסר שקט הזה בתוכך עד שאת מוציאה עוד פוטס...
למה? כי החלטת שיהיו היום שניים?
כי החלטת שהפוסט מהבוקר, שייך ללילה וצריך עוד אחד היום...
אובססיבית.
את חייבת לסיים את השבוע בצורה "עגולה", שלמה וברורה.
עם ה"סוף שבוע נעים", "שתהייה שבת נהדרת" וכל מה שעוד אפשר...את חייבת לסכם בצורה זו או אחת את השבוע , אחרת מרגישה שמשהו בך חסר, או לא במקום, וזה מביא אותך שוב, לחוסר שקט פנימי...
אובססיבית.
את תמיד תעני לכל מייל שאת מקבלת וחייבת לקבל תשובה על כל מייל שאת שולחת כי אם לא, שוב , הדברים לא שלמים מבחינתך, לא נסגרו, נשארו באוויר...
ואת, את שונאת להיות תלויה באוויר...צריכה את הקרקע המוצקה מתחת לרגלייך, להרגיש את הבטחון, לדעת שדברים שנפתחו גם יסגרו. יפה ועגול...
אובססיבית.
את חייבת לדבר איתו בסוף יום, כדי להפרד. כדי לדעת שהדברים נסגרו ויפתחו שוב מחר בבוקר.
את חייבת לשמוע את זה ממנו.
וביום חמישי, לפני הפרידה לסוף השבוע, על אחת כמה וכמה...ואם זה לא קורה מסיבה זו או אחרת, זה רע, זה רע מאוד...זה פתח לסרטים, זה פתח לכאב.
אובססיבית.
את אובססיבית מותק.
רק רציתי שתדעי... .
*****************************************
אז הנה:
היה לי שבוע נהדר.
משהו שזז בתוכי ואני בודקת אותו, רוצה להיות בטוחה שאני לא טועה, ההחלטה והיישום של החזרה (הנפשית) ללימודים (כל ערב עובדת קצת , לפני שנכנסת לישרא), תורנות בתחנה, פגישה עם חברה, רפלקסולוגיה היום בערב ונופש בסוף השבוע (בלי הרבה ציפיות, ממקום העבודה של ג. אבל בכל זאת... ), וד. ...
זהו.
עכשיו את רגועה?
כן... .
שיהיה סוף שבוע עם כל מה שנרצה לעשות....
| |
| כינוי:
בת: 64
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
