לגמרי בישיבה בבית קפה מעוצב לגמרי באמצע שוק מחנה יהודה בירושלים כשצרורות סלרי, נענע, פטרוזילה ואחרים מלטפים את ראשך בין לגימת קפה (קר ואלוהי) אחת לשניה.

אבל הפינה הספציפית הזאת קיימת והיא המקום המועדף על זאת שנוהגת לקבל את השבת כמעט כל שבוע בשוק ובמקום ההוא וכבר הרבה זמן רוצה שאבוא איתה

להריח,

לטעום,

לחוש.

והיה הרבה.

מכל החושים.

והטעמים.

והצבעים.

וחזרתי עם סל מלא בירקות ופירות, תבלינים וגם קופסת זיתים ירוקים עם חתיכות לימון קטנות בינהם.

והיה רעש והמולה וצעקות שמנסות למשוך אותנו לדוכן הזה או לאחר.

והיתה גם התחושה של השבת שיורדת עוד מעט על העיר ואז פתאום הכל ירגע וידום והשוק וסמטאותיו ימלאו שקט כאילו כל זה לא היה מעולם...

ובדרך הביתה, בסמטאות של שכונה חרדית שנושקת לרחוב יפו (שכונת גאולה, אני חושבת) הרמתי מבט וראיתי את הסורג הזה על החלון, וזה שלידו ועוד ועוד לאורך כל הרחוב כולו  ודמיינתי לי את החנוכיות ניצבות שם בחנוכה ומאירות אל כל הרחוב בנטיפים של אור.

שבת שלום חברים יקרים, שבת של אור בלי שום קשר לחנוכה או כל חג אחר...