להשאיר חלונות פתוחים לרווחה במשך היום, אפילו אם מד המעלות שבבית מראה על 30 מעלות בצל והדבר ההגיוני לעשותו היה לפתוח את המזגן בעוצמה הכי גבוה.

אני אוהבת להרגיש את האוויר מטייל לו בבית, מביא איתו את החום של השמש ואת הרוח הקלילה מהים במערב.

אוהבת לראות עלה תועה נכנס לבית ומיד גורם לג'ויה להיות בהיכון שמא העלה הוא בעצם זבוב שמנמן שמחכה להפוך לנשנוש מענג בין הארוחות שלה.

וככל שהשעות חולפות , והשמש נעה לה לכיוון הים, אוהבת לראות איך הצל עוטף את המרפסת והבית ומרכך את זווית השמש והאור הצהוב שמביאה איתה עד שהופך לוורוד/כתום/זהוב ומחשיך את העולם.

ואז, דווקא אז כשחושך שולט אני חייבת להדליק את המזגן, להתקרר ולהוציא מתוכי את האור והחום כדי שאוכל לקבל אותם לתוכי

גם  מחר...

ואם מישהו לא יודע איך, אז ככה, בדיוק ככה, נהנים מהחיים...

ורציתי לכתוב גם על העונג של השבוע שלמרות שג. הבןזוג היה רחוק ממני ועבד מעבר לאוקיאנוס , הרי שדווקא הבנים היו בבית (הבכור בחופשה בין תפקידים והצעיר בחופשה לפני עבודה/גיוס), ממש ממש בבית.

והיה כיף שאולי אפילו שכחתי שיכול להיות איתם...

שבת שלום חברים יקרים, ימים של אמצע ושיא הקיץ, ימים של עצלנות מתוקה...

( *  סוג של טיזר להגברת הרייטינג... )