אפוד כבד בצבע ירוק

וסיכת מ"מ מוזהבת.

ג. הבכור נוסע לצפון הרחוק מאוד, לתפקיד חדש במקום חדש עם אנשים חדשים.

ואוייבים אמיתיים.

מזוודה קטנה.

תרמיל צד.

משקפי שמש

וחברה מקסימה.

א. הצעיר נוסע (באוטובוס) לאילת.

לגימה מלוא ריאות של ימים אחרונים של אזרחות לה (חודש וחצי) ולו (פחות משלושה חודשים)

עד לגיוס.

אולי בגלל זה,

לא ממש ישנתי בלילה, אלא רק מין נים לא נים של מתח פנימי

ואולי בגלל זה

הפה שלי חשוק וכואב

ומצב הרוח מדוכדך. *

ורק המכונית שמחכה רק לי למטה, בחניה מחייכת בשקט וכמו אומרת:

ימות המשיח פמה, פשוט תהני...

(יהיה בסדר.

זה יעבור לי.

רק יום אחד ולאחריו  ונחזור להדחיק בשמחה ובששון).