ברבע לשלוש

הירח הכמעט מלא נעלם מאמצע השמיים השחורים,

ובדיוק אז, קרעו את השקט צלילי השיר ממכונית שחנתה, בודדה,

במגרש החניה הגדול והריק.

אוטובוס הלילה של דן עשה סיבובים שלא הובילו לשום מקום,

והטלפון צלצל.

בחמש 

התחילו השמיים להתבהר ולאט לאט השמש תפסה את מקומו

של הירח

שנעלם עוד קודם לכן.

בחמש וחצי

אור היום כבר היה בהיר כמעט לגמרי

ובשש

הכבישים מלאו מכוניות ואנשים כבר יצאו להליכת בוקר נמרצת

לאחר לילה של מנוחה.

לילה טוב ושבת שלום חברים יקרים, יום שמתחיל עבורי בשנת לילה קצרצרה ונסיעה ארוכה לצפון שמתחת לחרמון...

(תזכורת לעצמי לפעם הבאה: זה לא כל כך נורא כמו שאני מדמיינת לעצמי בכל פעם מחדש.

וכנראה שבכל זאת אשכח עד לשנה הבאה).

(ולילות לבנים היו כאן וכאן ).