קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
קחי את העולם כולו
מי יוכל לומר לך לא
אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך
מי שאת רוצה יבוא
אל תלכי עם מי שלא
עיתוי.
הכל עיניין של עיתוי כמובן.
אם השיר היה יוצא שנה לפני שיצא כנראה שאפילו לא הייתי מודעת לקיומו שלא לדבר על המילים שבו ועל משמעותן , כי אז, הייתי אדם אחר לגמרי.
הפְנים שלי היה אחר לגמרי.
כזה שלא יכול לשים אותו במרכז, אלא רק מאחור,
הרבה מאוד אחרי כולם.
תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב
אבל השיר יצא בנקודת זמן מדוייקת עד להדהים כשהייתי במקום הכי נכון לשמוע ובעיקר להקשיב למילים ולראות איך כל אחת ואחת מהן ננעצת בכל נים בתוכי, שטה בוורידים ובעורקים ומגיעה אל הלב ויוצאת ממנו בחזרה, החוצה.
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את
קחי את העולם כמו פרי
קחי כל מה שאפשרי
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור
תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב
ואז, באותה נקודת הזמן המדוייקת השיר הזה היה מבחינתי, לא רק שיר מחזק לתהליך ולדרך, אלא גם סוג של אישור עלום שקיבלתי לנהוג את עצמי במרכז כשאני כל הזמן רגישה לצרכים שלי ויחד עם זאת, רגישה אפילו עוד יותר, לצרכים של האחרים, כשאני לומדת את זכות הבחירה האישית והאחריות שבאה יחד איתה.
ומאז, בכל פעם שאני שומעת את השיר, משהו בתוכי מרףרף לו ,
מחייך ומחבק
אותי .
יום אחד יבוא מי שחיכית לו
מי שאת רוצה שיבוא
עם מה שאת אוהבת בו
ואותו, היה לי כל זמן, אפילו שחיפשתי במקומות אחרים...
* (
בבלוג זה
בכל הבלוגים
