| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 6/2003
 תזכרי...
תזכרי שאת הרבה יותר חזקה ממה שאת מרגישה ותצליחי לעמוד בכל דבר...
תזכרי שהרצון והכמיהה שלך כל כך חזקים שכבר גדלו מעבר לפרופרוציות האמיתיות שלהן...
תזכרי שעדיין את רוצה את זה...
תזכרי שאת בוטחת באינטואיציות שלך והן עדיין לא אומרות אחרת...
תזכרי שכל סימן שהוא חוזר לעצמו, יוצא מהדיכאון, חוזר לחיים צריך לשמח אותו עבורו ולא לבדוק את זה, שוב ביחס אליך...
תזכרי שלא כל העולם סובב סביב עצמך...
תזכרי שאפילו אם תפגשי אותם באמצע ההליכה, תוכלי לעבור כאילו כלום (ואחר כך להתמוטט בנחת על המדרכה...)...
תזכרי שאפילו אם את קוראת משהו במייל שלו שנותן לך מכה בבטן , זה אומר שכך את רואה את זה , ולא מתחייב שהמציאות היא כזאת...
תזכרי שהרוב זה בראש שלך...
תזכרי שיש נפילות ואחריהן תמיד באות עליות, וזה דבר טבעי , חלק מהחיים...
תזכרי שאם את נתקלת במכשול, אמיתי או בתוכך, כדאי לעצור, לבדוק דרכים ואפשרויות אחרות לעבור אותו ולאו דווקא ישר דרכו...
תזכרי שיש בך כוח לעשות דברים, לשנות דברים שטבועים בתוכך...
תזכרי...
| |
| כינוי:
בת: 64
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
