לא אצלי.

בפעם הראשונה מזה 18 שנה

לא קניתי ספרי לימוד

וגם לא כלי כתיבה מהסוג הזה בלבד או מהסוג ההוא,

לא מחברות וקלסרים,

ולא תיק חדש שמחכה לקבל לתוכו את הדברים.

לא קניתי  חולצות לתלבושת אחידה בצבעים שונים

 ולא הייתי צריכה לדאוג

שיצרבו לי עליהן את סמל בית הספר בגוון שחור או לבן.

בפעם הראשונה מזה 18 שנה כל ההתייחסות שלי

למאורע היא משנית ובמין מבט מהצד,

כי

בפעם הראשונה מזה 18 שנה,

אין לי אף ילד במערכת החינוך במדינת ישראל.

ומשונה לי קצת ולא עצוב,

זאת פשוט עוד מדרגה שעולים

במדרגות

החיים...

(איזה פיוט יצא לי בסוף... ).