גונבת בלי בושה את הרעיון  מקוקסטה (על הפיצוי נדבר כשהגברת תחזור מחופי סיני צחורי החול וכחולי המים... )

הפגישה אתמול אצל ע. היתה לא קלה...

התחילה דווקא בציחקוקים מצידנו ובעקיצות קלות, אבל הוא החזיר אותנו מיד לסדר כשרצה ראשית לדעת מה שלומי לאחר הפגישה הקשה בשבוע שעבר...תוך כדי הפגישה עלו דברים כואבים: מתן אמון, פחד מנטישה, פחד מבדידות  גם בתוך הזוגיות, גם בתוך "הביחד"...ועלה, שוב , עניין ישרא והמרחב הפרטי שלי כאן, שאני מסרבת בתוקף לתת לג. כניסה אליו...אמרתי שאני לא אוהבת לדבר על זה ואז אמר לי ע. שמעניין שדווקא במקרה הזה אני לא מוכנה לקחת אחריות על החלטה שלי, דבר שהוא מאוד לא רגיל אצלי...

לקיחת האחריות מתבטאת בכך שאם אני מחליטה שישרא הוא שטח פרטי שלי ואין לג. דריסת רגל בו, אני צריכה להיות מוכנה לכך שהוא ירצה לדבר על הנושא הזה, כי הוא נשאר פתוח למרות שדיברנו עליו ולא פעם אחת...הרצון שלי לסגור את הנושא אחת ולתמיד אינו עומד ביחס ישיר לכך שג. לא יכול להכנס אליו בכלל...כי אצלו, עם כל ההבנה, והיכולת שלו לתת לי להיות בתוך המרחב הפרטי שלי, הנושא עדיין מאוד מאוד פתוח...

כשיצאתי להליכה שלי בערב, הבנתי שיש עוד מחיר להחלטה שלי  שלג. אין שום מידע על מה שקורה כאן, בישרא.

אני לא יכולה לספר לו על האנשים שאני פוגשת כאן, באופן ווירטואלי אבל כל כך חי, אני לא יכולה לספר לו על הדברים שאני קוראת כאן ולומדת מהם, אני לא יכולה לספר לו על הכרות עם אנשים ממגזרים, ממקומות, אמונות, רעיונות כל כך שונים ואחרים שאולי בשום מצב אחר לא הייתי מכירה.

אני לא יכולה לספר לו על העזרה, התמיכה ,הצחוק, הכאב, האהבה, החברות שנוצרת כאן.

אני לא יכולה לספר לו על החברים שלי כאן (והסיבה היחידה שאני לא עוברת אחד אחד היא כי בטח אשכח מישהו וזה יהיה מאוד לא נעים...)...

ופתאום, פתאום היה לי עצוב...

אבל זו הבחירה שלי ולא יכולה כמובן, להיות בחירה אחרת...

*********************************************

ערב שבועות היום, חג נהדר, מלא שמש, אור , לובן, טוהר, שמחה...

אנחנו (ג. ואני בלבד , הילדים לא מצטרפים אלינו ...הם שמחים על כל יום שהבית הוא שלהם בלבד...) נוסעים לאחותי בצפון, נפגוש שם חברים בארוחת חג ומחר ממשיכים לרמת הגולן, למפגש משפחתי + קטיף דובדבנים אצל בת דודה שלי, דבר שתמיד, בגלל העייניים הגדולות שלי, מחזיר אותי הביתה עם כמויות מסחריות של דובדבנים שאחרי יומיים אני כבר לא יכולה לראות אותם ... )

ניפגש בצד השני של החג...

חג שמח לכולם, חברים יקרים...