שעובר עלי בימים האחרונים,

חוסר האנרגיות המוחלט כמעט, מצבי הרוח המשתנים, ה ups & downs המתישים האלה שכבר חשבתי שעברו מתוכי לתמיד, המקומות הכל כך רחוקים שאני מגיעה אליהם , מקומות שכבר חשבתי שלמדתי מספיק כדי לא להיות שם יותר, העייפות, התחושה של " על קצה",

כל זה ,

זה סוג של עצבות.

וגם, כנראה, של פחד.

שהוא עמוק עמוק עמוק עמוק עמוק בפנים כבר שבע שנים וכל הזמן מצאתי חיזוקים להשאיר אותו שם בפנים, וגם עכשיו, אין שום סיבה להוציא אותו מאותו המקום העמוק, עמוק עמוק עמוק בפנים, ובכל זאת, יש מין עצבות ופחד, שיהיה איזשהו טריגר , במערכת הכל כך חדשה, שונה, לא מוכרת, לחוצה ולוחצת שנקראת

טירונות ,

שעלולה להוציא מא. הצעיר דברים שאני לא רוצה לחשוב אותם ועליהם.

בכלל.

וגם הכתיבה שלהם היא סוג של רצון להוכיח לעצמי שאני יכולה לשים על השולחן את הדברים הכי מפחידים בעולם.

אבל כנראה שלא לגמרי.

זהו.

אבי געזונט. יהיה בסדר.