מרובי זרועות עומדים אשכולות  התמרים באדום/חום עמוק,

 בקצה עצי הדקל ושוקלים בדעתם אם לפול לקרקע או לחכות לעיריה

שתגדוד אותם והעץ יכנס לתרדמת חורף עד לאביב הבא.

יום שישי חופשי לאחר חודשיים שבהם עבדתי בשעות הללו, ופתאום בדרך אל ומחדר הכושר ראיתי פתאום את השכונה באור שלא ראיתי מזמן.

והתגעגעתי.

א. הצעיר סיים אתמול טירונות קצרה (שבועיים) וביום ראשון מתחיל קורס שרצה (פחות או יותר) ואחר כך שרות במקום שרצה (מאוד).

אנחנו עזרו לפתוח לו את הדלת, את שאר הדרך הוא עושה ויעשה בעצמו.

ג. הבכור משתחרר עוד חודש ואני צריכה להתרגל מחדש.

וקשה לי.

דאם איט, כמה קשה...

שבת שלום חברים יקרים, שבת של דברים שזורמים ודברים שכל הזמן, משתנים...