| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 6/2003
לונדון - היום הרביעי - 9.6.2002
16.15 - במלון
היום לא הצלחתי לכתוב בשום מקום אחר כי רוב הזמן הלכתי והיכן שישבתי לא היו אפשרויות לכתוב.
הבוקר התחיל מוקדם וב 8.00 כבר יצאתי ל columbia road market - לשוק הפרחים (זה היה אחד מתחומי ההתעניינות הרציניים שלי לפני שנה...). יום ראשון בבוקר מורגש בלונדון, הכל שקט הרבה יותר ומעט מאוד אנשים ברחובות.
שוק הפרחים פשוט מקסים. כמו משתלה ענקית ירוקה ופורחת. מגוון עצום של סוגים וצבעים, והמוכרים צועקים בקולי קולות על מרכולתם ואנשים קונים. לא נראה לי שהיו הרבה תיירים כי רוב האנשים קנו צמחים וזה אומר שהם מקומיים. בשוק אפשר לקנות סלים מיוחדים שמותאמים לקניית צמחים - רעיון גדול כמעט וקניתי אחד, אבל מיד חשבתי שבסה"כ אני מסתדרת עם הארגזים שנותנים במשתלה (מזל שלא קניתי...עוד משהו שהיה עומד כפסל סביבתי חסר תועלת... ).
יש להם שם מגוון גדול של עזרים לגינה ולצמחים כמו: פירמידות למטפסים וכו', את זה הייתי קונה בשמחה אך איך בדיוק אסחוב את זה בדרך לארץ לבד? אז ויתרתי. פגשתי שם את קייטלין מוכרת הנקניקיות הנחמדה משוק בורו והחלטתי בחזרה לעבור גם בשוק ספיטלפילד
אך נהג האוטובוס הטעה אותי וגרם לי ללכת קילומטרים (טוב, אז לא הייתי בכושר, בלשון המעטה... ) ואחה"כ לקחתי אוטובוס וירדתי תחנה מאוחר בטעות, כך שהגעתי לשוק גמורה (וזקוקה לפיפי דחוף!!), השוק עצמו די איכזב אותי, הרוב סמרטוטים וסתם דברים. אני עושה הפסקה למנוחה. אמשיך בערב.
19.45 בספינה לארוחת ערב
אמשיך היכן שהפסקתי.
לאחר שוק ספיטלפילד נסעתי לקובנט גרדן, השוק היה די ריק (13.00 בצהריים) והיה קר וגשום. לא היה לי חשק להסתובב הרבה וכאבו לי הרגליים אז קניתי את הסבונים שלי (השריטה הידועה שלי, סבונים טבעיים ב lush וב crabtree & evelyn , אני תמיד חוזרת משם עם כמויות מסחריות של סבונים, קרם גוף ודברים נוספים עבורי...), אכתי צהריים והתחפפתי משם.
הייתי כל כך עייפה שאפילו לא יכולתי להסתובב בסלפרידג'ס (וזה אומר דרשני גדול מאוד...)אז חזרתי למלון., מקלחת ומנוחה ואז יצאתי לשיט בלילה על התמזה + ארוחת ערב שהזמנתי עוד בארץ.
ועכשיו אני יושבת כאן.
טוב, צריך לראות כדי להאמין. סירה שקופה, שולחנות ארוכים כמו בצבא, מפות לבונת, כלי אוכל מפוארים וכו'. למזלי הדייל הושיב אותי בשולחן יחיד ליד החלון. וכך נמנעה ממני המבוכה של לשבת עם אנשים שאני לא מכירה למשך שלוש שעות.
בשולחן לפני יושבת עוד אישה לבד, לידי יושבות 2 קבוצות גדולות של אנשים שנראים לי חברים מהעבודה או למשהו דומה והם כנראה חוגגים משהו.
יהיה מעניין . נראה לי שזה יהיה קטע גדול לאללה. לא משהו שאחזור עליו עם ג.
*********************************
המשך מחר....
| |
| כינוי:
בת: 64
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
