גם עיר שמכירים שנים רבות נדמית כחוץ לארץ למהדרין.

הכל כאילו אותו הדבר.

גם השפה מוכרת,

אבל משהו באווירה, שונה לגמרי מהמוכר והידוע.

תל אביב.

שישי אחר צהריים/ערב מוקדם.

אזור שוק הכרמל/נחלת בנימין שוקק אנשים כאילו אמצע היום עדיין, ומבעד לחלון הפתוח שומעים

את מירי אלוני שרה בקולה הסדוק מרוב שנים ומכאובים.

בתי קפה פתוחים ומלאים בבן יהודה, אנשים מתארגנים להם לקראת השבת,

אבל אחרת.

משהו באוויר,

שונה.

וכשהערב יורד והשבת כבר עמוק בתוכנו, אני נוסעת ברחובות ובכבישים הריקים

בנקודת הזמן שבין הערב ללילה,

שבה שוב העיר תהייה מלאה אנשים,

אבל שוב,

אחרת.

שונה.

שבת שלום חברים יקרים מהעיר שמחליפה פנים כמה פעמים ביממה...