לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


כזאת אנוכי: שקטה כמימי אגם אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2003    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

6/2003

לונדון - 10.6.2002


 
11.30 - מוזאון טייט מודרן - בנקסייד
 
אין לי מילים. בניין מדהים ! יש לי כרטיס לתערוכת מאטיס-פיקאסו בשעה 12.45 ואני צריכה להחליט מה לעושת עד אז - או לטייל באן באיזור, כולל "הגלוב" או לקפוץ לדוקלנדס.  את מה שהיה אתמול, אכתוב אחר כך.
 
12.15
החלטתי להשאר במוזיאון ולתת לו את תשומת ליבי הראויה. והוא אכן ראוי לה.
אני יושבת בבית הקפה בקומה השביעית מול החלון. מולי נשקפת קתדרלת סט. פול. כל כך קרובה. גשר המילניום החדש מעל התימזה מנצנץ כפס כסף אפילו ביום סגרירי כמו היום. בלונדון בונים כל הזמן ומונפים עולים ויורדים. זה נותן  לי תחושה של דינמיות וזרימה למרות האופי הישן של האזור. בצד שמאל בולט מגדל B.T.  (בריטיש טלקום) ובין לבין, בניינים ישנים, בניינים חדשים ומודרנייים, בנייני לבנים אדומות, צריחי כנסיות ואף בית ספר על התמזה - אוי, אני אוהבת את זה!
 
אני נמצאת כאן 5 ימים ומרגישה כאילו המון זמן. הייתי יכולה לחיות כאן בקלות.
 
אתמול בלילה - השיט.
טוב, זו היתה חוויה מכל הבחינות.  הסירה היתה מלאה באנשים - תיירים וגם בריטיים שלא סתמו את הפה לרגע. לי לא היה איכפת. אני הייתי ליד החלון מופרדת ומסתכלת ובולעת כל פיסת נוף שאפשר. הגברת מהקבוצה שישבה לידי היציעה לי כוס יין מהיין שלהם, נחמד מצידה אך נוסף לכך לא הטרידו אותי.
האוכל היה  בסדר + והמנות העיקריות והקינוח אפילו יותר.
 
השיט היה לכיוון גשר אלברט (אחרי צ'לסי) במערב ועד הדום (גריניץ') במזרח. שיט מפורט ואורך מאוד. כשיצאנו עדיין השמש זרחה וכך יכולנו לראות את פני לונדון מתחלפות מאור לחושך עם כל האורות שבלילה.
חשבתי כל הזמן על השינוי שאזור המזחים עבר ממקום של פשע, ליכלוך, הזנחה עד לפני 20 שנה, למקום היוקרתי ביותר בלונדון, הן למגורים וכן לעסקים.
ורוב הבניינים משופצים, הם במקור היו מחסנים, שימוש גדול בזכוכיות כדי לאפשר ראיה מקסימלית של הנוף. מגוון גדול של בתים, מאולטרא מודרניים ועד בתי כמו בתי בובות. הפנטהאוזים בוניים ב - 2- - 3 קומות שמצופים לאורכם בחלונות זכוכית ענקיים.
ואני חושבת שלקום בבוקר, לפתוח את החלון ולראות הנוף של הנהר ואולי גם של הדוקלנדס וקנרי וורף - זה מרחיב את הלב והדעת.
 
אני חושבת שמדינה ששומרת על הישן והמסורתי, כמו בנייני הפרלמנט, לא חוששת להראות בפומבי חלק מכוחה וסודותיה, כמו בנין MI6   (הריגול הנגדי אם אני לא טועה) ויכולה לשנות לחלוטן אזור כה גדול כמו הרציפים והמזחים הישנים של לונדון - היא אכן מיוחדת במינה (טוב, נספחתי, מה לעשות...).
 
קטעים נוספים אתמול בשיט: להקה וזמרת ששרה לאורך כל השיט, נגינת land of hope and glory (שיר שהאנגלים משמיעים כשרוצים לציין משהו מיוחד ), וכן מספר סיבובים (של הסירה ) במקום  ונגינת "זיקוקי דינור על המים" של הנדל ליד גשר הטאוור - תיירותי ומסחרי (וקיטשי לאללה) בעליל - התפוצצתי מצחוק. התיירים היפנים והבריטים לעומת זאת נהנו עד מאוד, מחאו כפיים וצילמו בטירוף. 
סיימנו ב 22.45 ובסופו של דבר לא לקחתי מונית למלון אבל היה בסדר. אני פה לא כן?
 
דרך אגב, התגלתה לי הסיבה מדוע אתמול  כבר לא יכולתי ללכת, הנעליים נקרעו לי וגרמו לאי נוחות גדולה לרגלי, מה "שאילץ" אותי לקנות היום נעליים חדשות. ג. תולש את שערותיו...
זהו, עוד רבע שעה אני יכולה להיכנס לתערוכה של מאטיס-פיקאסו (בגלל שהיה ביקוש עצום לתערוכה הם הגבילו את זמני הביקור) ובנתיים אני יושבת מול החלון, מסתכלת על התמזה הגלית (יש רוח היום), על הרצים למטה, ענן גדול שחור על העיר אך השמש מבצבצת במערב, ואני שמחה.
 
15.00
עוד דבר שאני עושה בפעם הראשונה - ארוחה בפאב אנגלי - פיש אנד צ'יפס ובירה מקומית - ביקשתי משהו קל וקיבלתי בירה טעימה, אנגלית, מזכירה לי קרלסברג או משהו דומה. עכשיו אחזור למוזאון.
טוב. זו היתה חוויה! ואני אפילו לא מתה על אומנות מודרנית.
יש משהו מיוחד בתערוכה שמחברת את מאטיס ופיקסו, לא בגלל שהם דומים, להפך הם מאוד שונים, אך הם היו מאוד קרובים אחד לשני בהחיים ונכרת השפעה של האחד על השני. המיזוג של שני ענקים גאונים כאלה הוא מחשמל. יש לתערוכה 10 אולמות, ואני מודה שלא עברת את כל הציורים, גם כך לקח לי שעה. 
המוזאון ידידותי למבקר באופן יוצא מהכלל - שרותים בכל קומה, בתי קפה, כורסאות פזורות, כסאות ניידים באפשר לשוטט איתם וכמובן התייחסות לנכים ולצרכיהם (כולל חרשים, דבר שלא כל כך קיים אצלנו), המוני תלמידי בי"ס מסיירים במוזיאון באופן מודרך ותלמידי אומנות עובדים מול הציורים.
(המוזאון באמת מדהים, הבניין היה תחנת כוח שהוסב בשיפוץ גאוני למוזאון , הכניסה בחינם ואפילו מי שלא מת לבקר במוזאונים צפויה לו חוויה).
 
21.10 במלון
 
הפסקתי בפתאומיות בצהריים כי הביאו לי את האוכל. לא היה מוצלח, זללתי כל אחר הצהריים והקאתי את נשמתי בתאטרון (בשרותים) "גבירתי הנאווה" - עוד דבר שעדיין לא עשיתי בלונדון...לילה טוב .
אני רוצה הביתה.
 
***************************************************************
המשך- מחר .
 
נכתב על ידי , 11/6/2003 16:20  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של pema ב-12/6/2003 14:00



כינוי: 

בת: 64




139,186
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpema1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pema1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)