חשבתי שזה יקח עוד זמן מה.

רציתי שיפול בדיוק על יום השנה השני שלי כאן בישרא, ב 1.9.

אבל כמו ברוב הפעמים לדברים יש את הזמן , הקצב והעיתוי שלהם...

ואני לא יכולה להשאר שוות נפש מול המספר הזה:

50,000

כל כך הרבה אנשים חשבו שיש סיבה להכנס ולהתעכב כאן למספר דקות ולעיתים אף להשאיר תגובה.

ואני היום יכולה, מתוך ההתרגשות שבי, לומר רק לכם מילה אחת:

תודה

(ואם מישהו יסביר לי איך מעלים תמונה לפוסט - אחרי שנתיים הגיע כנראה הזמן שאדע - הכרת תודתי העמוקה תהייה נתונה לו לעד...)

והכרת תודתי נתונה לתמיד לאחד והיחיד עופרניקוס