קיבל א. הצעיר במבחן על הנ"נ (קומנדקר).

ולפני יומיים , 90 על מקצוע אחר בתחום.

והיה גם 80, בתחום אחר.

ובכל זאת,

משהו בתוכו, אותו קול פנימי, צנזור קשוח ומאיים, שכל הזמן בודק אותו מול אחרים (אחיו, למשל), ושופט אותו

בכלים הכי הכי חמורים, נוקשים ובלתי מתפשרים,

אומר לו

שהוא לא מספיק טוב ואין בו היכולת לשום דבר רציני ונחשב (כמו אחיו, למשל) ומקצועות הרכב הלא ממש נחשבים (בעיניו, הכל בעיניו) הם המקסימום שהוא יכול להגיע אליו.

והיום,

כששוב התחבט בתוך הדימוי עצמי הנמוך שלו ושתקתי קצת באין אונים, הוא שתק איתי כמה דקות ואמר שאולי בכל זאת יש בו משהו שאפשר יהיה לפתח ולחזק גם בדברים אחרים ,

 ואולי הוא כן יכול להצליח.

ואני אמרתי בשקט,

אמן.

(וכל המחשבות שכתובות בסוגריים, הן שלו, ושלו בלבד).