לפני כמה ערבים, באמצע שעות העבודה,

מצלצל הטלפון שבדלפק.

ג. הבןזוג על הקו :

"פמה, יש לך יום הולדת בעוד כמה ימים (יש עוד זמן, חכו עם הברכות והאיחולים).

אני מכין משהו אבל את לא צריכה לדעת (באלה המילים, בחיי!!).

אפשר לקבל את הטלפון של ל. מנהלת החנות?"

אני מחייכת ללקוח שמחכה לעודף ולספר שקנה, ונותנת לבןזוג שומר הסוד (דה!?!) את הטלפון המבוקש.

עוברות עוד כמה דקות ושוב טלפון.

שוב ג. הבןזוג.

"פמה, הכל מסודר (???) אבל את לא צריכה לדעת משום דבר (בטח!), אני מארגן משהו ואת תדעי הכל בזמנו".

אחר כך , כשהתנצלתי בפני ל. על הברדאק שג. הבןזוג עושה בלוח המשמרות, הסתכלה אלי בעיניים פעורות ותמימות לחלוטין ואמרה: "הוא בכלל לא דיבר איתי".

או, טוב שיש מישהו שיודע לשמור סוד כשאומרים לו...

ואני חושבת כמה מזל יש לנו, באופן כללי וגלובלי, שסודות הגרעין של מדינת ישראל לא נתונים בידיו של ג. הבןזוג...

והמשך, כנראה, עוד יבוא.