אחרי טיפול רפלקסולוגיה הרגליים נשארות משומנות מעט.

לרוב זה דווקא בסדר, השמן ריחני ויש לו תכונות מסויימות שחודרות לכף הרגל טוב יותר ככל שמשאירים אותו עליה, אבל אם חוזרים לעבודה לאחר הטיפול והנעליים הן סנדלים שהסוליה שלהן היא סוליית עץ חשופה, את מוצאת את עצמך מחליקה מתוך הסנדל ובאופן כללי מדדה בצליעה כשכל רגל הולכת לה , באופן עצמאי, לכיוון אחר...

הפגישה החודשית שלי ושל כרמל הרפלקסולוגית היתה אמורה להיות ביום חמישי לאחר העבודה, אבל השבוע יש לי טיול לילה באותו היום והשבוע במיוחד, היה לי חשוב לא לפספס את הפגישה איתה. טלפון מהיר סידר את העיניינים, הבוס שלי, מבין כתמיד אישר לי לצאת לשעה וכך מצאתי את עצמי מדדה בחזרה לעבודה כאווזה עם פרקינסון מתקדם...

היא חשה אותי דרך הרגליים...

מעבר לראייה הפיסית של הרגל והמקבילה הגופנית שלה, היא מרגישה אותי גם דרך אנרגיות ורבדים אחרים שאינם תמיד מובנים לי, אבל לאורך השנתיים שאנחנו ביחד, היא נגעה במדוייק בתחושות ורגשות שלעיתים באותו הזמן, כלל לא הייתי מודעת אליהם...

וכך גם בפגישה שלנו לפני חודש...

דאגת לעצמך לסוג של הגנה, אמרה אז כשאינה מסוגלת להסביר לי במדוייק מה היא חשה, סוג של ריפוד שיספוג אותך אם תהייה נפילה , אבל לא כזה שחוסם את היכולת שלך להרגיש ולחוות דברים...

הנהנתי בראשי בלי להבין בדיוק למה היא מתכוונת...

לפני שבוע, הבנתי...

אנחנו מדברים, יוני ואני.

זאת לא פרידה של ניתוק מוחלט, אולי כי שנינו היום מודעים  למקום הבלתי אפשרי אליו הגיע הקשר שלנו ושהעוצמה שלו היתה כל כך חזקה ושואבת שההנאה הפכה לכאב...

אין לנו צורך בפרידה של ניתוק מוחלט כדי להחלים מהקשר כי הוא לא פצע אותנו , הוא רק לא איפשר לנו, בדרך בה התנהל, לחיות ...

(מחשבות מוקדמות  שעולות מתוך הסתכלות של זמן)