|
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 6/2003
משהו... זו תחושה מהממת...הדם, האדרנלין זורם, שועט, גועש בעורקים, בוורידים בנימים... זו לא הרגשה של "היי" גבוה שאחריו עלולה לבוא נפילה והתרסקות, לא התרגשות עצומה שמחזיקה אותך בגרון ולא נותנת לך אפשרות לחשוב, לתפקד... זו הרגשה של...של משהו שחיכית לו חודשים, משהו שכדי לחוש אותו היום הייתי צריכה אולי לעבור כל כך הרבה דברים בחודשים האלה, משהו שהיה צריך כל כך הרבה זמן להתבשל... משהו שמביא אותי לבדוק עוד גבולות, עד להיכן אני מזיזה אותם, לחשוב על לנסות ללכת על הקצה ולהזהר לא ליפול... משהו שנותן לי את התחושה שאני יכולה להעיז, אני יכולה לדבר, לכתוב בלי חשש מה יקרה בעקבותיו... משהו שממלא את כל כולי... משהו שאולי לא ארגיש אותו מחר ואפול שוב ויכאב לי נורא... אבל היום, היום הוא ישנו ואני מרגישה שאיתו אני יכולה לפוצץ את העולם...
| |
| כינוי:
בת: 64
|