מתמזג עם רעש זרימת המים העדין של המזרקה בגן הברון בראש פינה המשוחזרת.

זה לא היה חלק מתוכנן מהטיול...

את העוגה הראשונה ( עוגת שמרים  שהזכירה לי את עוגת הקוזונָק הרומנית  שאמא שלי היתה אופה) חיסלנו עוד בדרך, אבל אל דאגה, בצד חיכו בנחת עוד ארבע עוגות לסיום הערב.

בדרך הספקתי לעדכן את עופרה וחנה במה שעבר עלי בשנה האחרונה (קחו את הבלוג וסכמו אותו תוך שעתיים), לדבר עם כל העולם ואישתו על כל נושא שבעולם שהופך למצחיק עד דמעות, וכן להרביץ חצי שעה של שינה מצומת גולני ועד הגיענו לראש פינה.

שם חיכה לנו יואב המדריך.

נצר ישיר לבני משפחת שוורץ, אחת משלוש המשפחות שהובאו מצפת כדי ליישב את הקרקעות שקיבל יוסף אפנדי מערביי ג'עוני, להם עזר ביחסיו הטובים והחמים (AKA שוחד של הרבה מאוד מצלצלים) עם השלטון התורכי של סוף המאה ה 19 ושחרר את בניהם שנלקחו לצבא התורכי במקום תשלום מיסים.

וכך נפרסה למול עיננו, תוך שאנו הולכים בדרכי המושבה המשוחזרת, מערכת היחסים שנרקמת בין האנשים שמרכיבים את ראשוני המושבה, קישרי הנישואין בינהם, האהבות, השנאות (עד היום הזה)  ותחושות השייכות והזרות שמרכיבים את מרקם החיים במקום קטן כמו ראש פינה .

טלנובלה פר אקלנס...

אחרי הסיפורים העסיסיים הגענו לחצר ביתו ושם חיכתה לנו ארוחה חלבית של סלטים, פסטות בעגבניות מיובשות ובירקות, מגוון גבינות לבנות וקשות ולחמניות טריות שהכינו זוג צעיר ממושב רמות, ועל השטיח והכריות הצבעוניות , בין עצי התאנה והפומלות הרמנו כוס לשנה החדשה , אכלנו , דיברנו, ברכנו , שתינו קפה ותה מצמחי תבלין , וטרפנו את שאר ארבע העוגות שהבאנו אותן

איתנו .

ובדרך חזרה שמעתי מתוך שנת הנימנום ששקעתי בתוכה, את כל שירי ארץ ישראל הישנה/שירי תנועות הנוער/שירי הילדים שעליהם גדלנו ("עגלה עם סוסה" וכאלה ) שהם לא הפסיקו לשיר עד שהגענו למקום ממנו יצאנו...

טיול עם אנשים שאיתם לעולם לא ארגיש לבד...

שבת שלום חברים יקרים, שבת של אהבה עוטפת...