של בעצם, אין תחושה בכלל.

שזאת הדרך הידועה שלי, להדחיק דברים  שאני לא רוצה להתמודד איתם

כי הם פשוט, מפחידים יותר

מדי.

אז, שוב, אני לא מרגישה כלום.

כלום.

ז"א אני כן, כי אני למשל מאוד עייפה לאחר יום עבודה וכל עצם מעצמותי

זועקת,

מקלחת וישיבה בטלה עם רגליים למעלה,

אבל חוץ מזה,

כלום.

ולכן, מבחינתי אין משהו מתאים יותר מהציטטה שהוצאתי באופן מקרי מהספר המצחיק עד דמעות והנכון כל כך

"מדברים על חתולים" שקניתי היום בשמחה וששון:

"לכלבים יש בעלים, לחתולים יש,

פועלים"

(ריטה מיי בראון).

והלכתי לתת אוכל לחתולים ולנקות להם את השרותים...

אה גוטע שאבעס חברים יקרים, בלי קסאמים , טילים ושאר מרעין בישין...

***************

עדכון 20.40:

סוג של אזעקת שווא.

זמנית , כנראה אבל בכל זאת.

בנתיים הכל שב על מקומו בשלום.

וטוב שכך.

שבת שלום .