כן, בהחלט כן.

רק לא אצלי.

לפחות לא בבוקר.

ולא שלא ידעתי. בהחלט ידעתי.

הרי אי אפשר היה לא לדעת כי הזכירו לנו על כל צעד ושעל שארוע חצי שנתי מבורך זה אוטוטו מתקיים.

אבל אני, שכחתי.

ובאמת, צריך להכיר אותי כדי להבין עד כמה משמעותי העניין הזה, ששכחתי את שעון הקיץ.

ששכחתי, בכלל.

הרי איך אוכל לשלוט בכל מה שקורה בחיי אם אתן לדברים להתנהל כפי שהם רוצים ולא כפי שפמה רוצה ומחליטה.

ואני לא שוכחת.

הכל מסודר ותוייק בתוך מאגר הזכרון של המוח.

או של הטלפון.

שליטה, אמרנו, לא כן?

אבל את שעון הקיץ לא תייקתי.

לא בראש ולא בטלפון.

ומישהו (מישהו? היי, קוראים לי פמה! ) כבר יאמר שזה פשוט מה שהיה צריך לקרות ושהיקום דאג לי לעוד שעת שינה נחוצה שלא הייתי דואגת לה בעצמי

וגם רמז לתת לעיתים לדברים להתנהל מעצמם ולשחרר מעט שליטה.

ועם תובנות מופלאות כאלו, מי יכול להתווכח?

שבת שלום חברים יקרים, עם עוד שעת אור וזרימה מהנה עם הים, הגלים, או כל דבר אחר שנעים לנו לזרום איתו...