היא החליטה שהיא לוקחת את הסיכון לסבול אותי בצפיפות שבוע שלם והזמינה אותי לבלות איתה ועם ביתה מקסימה באילת.

אני, כאקט של הודיה,  סינג'רתי אותה ללכת על הבוקר, לפני שהיא באה לאסוף אותי , ולקנות לחם שוקולד בארטיזן, כי זה, כך  נשבעתי, הולך נהדר עם הקפה של אחר הצהריים למול השקיעה בהרי אדום.

היום,

אני אוכל לבדוק אם זה, דהיינו לחם השוקולד, הולך נהדר גם עם הקפה לפני העבודה למול הרי יהודה הנשקפים באופק הרחוק

ועל זה אמרה מארי אנטואנט:

אם אין לחם, תאכלו לחם שוקולד!