כשראיתי אותן עומדות  בדממה, איבדתי את שרידי יכולת ההתאפקות שלי...

תמימות למראה, עיצוב נקי ומוקפד, עם נגיעת טעם נוספת,מסודרות בשורות בתוך הקופסא הירוקה עם הלוגו בצבע זהב...

ובתחילה דווקא שמרתי על איפוק...

כשהציעו לי לבחור מתוך ההיצע ביקשתי שתיים (רק!) , וקיבלתי.

הנחתי אותן על השולחן מולי, נתונות בתוך עטרת נייר חומה, והחלטתי לחכות איתן לקינוח של אחרות הצהריים.

אבל האופן בו הן עמדו, חשופות ופתוחות לרווחה על הדלפק שממוקם אסטרטגית באמצע המשרד העלה בי פרץ תשוקות וכוחות קדמוניים שפשוט לא הקשיבו לשום מילה של הגיון צרוף ורצו רק להרגיש את הטעם השוקולדי המתמוסס בפה.

וכך מצאתי את ידי נשלחת ולוקחת אחד ומיד לפה.

אחחחח...

ועוד אחד.

אלוהים...

מסופקת לרגע, את השלישי בחנתי בעיניים חודרות ואני רק זוכרת שהוא היה בצורת לב.

את הרביעי אני בכלל לא זוכרת שלקחתי...

אני לא יכולה לתת תאור מפורט של הטעם ומה היה בפנים אני רק זוכרת

שוקולד.

שוקולד.

שוקולד.

פרלינים של שוקולד מ"Harrods"  בלונדון...

ואני בכלל אדם של מלוחים...

(ועדיין נשארו לי אותם השניים לקינוח...)

שבוע מתוק חברים יקרים , שבוע של איבודי שליטה ושחיתויות קטנות ומענגות...