כלום.

לא בא לי לעשות כלום.

שום כלום.

שזה ממש ממש שום דבר.

רק לשבת ומקסימום לקרוא.

שזה בעצם כן לעשות , משהו.

אבל גם

 לא.

אלוהים,

מה קרה לשכל שלי,

אבד בין רמת הגולן למרכז הארץ?

והסדר?

היה בסדר גמור ואפילו יותר מכך.

היה אוכל טוב ויין (הרבה) ודיבורים אחד עם השני ואנשים חדשים שקשורים בדרך כזאת או אחרת עם המשפחה והיה נעים ומעניין להכיר,

והרבה צחוק ובפעם הראשונה מזה הרבה מאוד שנים שרתי את "אחד מי יודע" ואת "חד גדיא" ואחר כך המשכנו לעוד שירים ישראליים שזכרנו יותר ופחות.

ובדרך חזרה לאחותי, ירח מלא האיר את מישורי רמת הגולן והרי הגליל והלביש עליהם כסות כסופה וחגיגית שהתשלבה להפליא עם נקודות האור דמויות היהלומים שמסמנים ישובים שפזורים פה ושם.

ושארית יום אתמול התנהלה במין נינוחות עייפה והיום לא בא לי לעשות, כלום.

וחוזר חלילה...

מועדים לשמחה חברים יקרים, למישהו יש מושג מה פרוש "מידא" בשיר "אחד מי יודע?"

הפותרים יקבלו מופלטה שמנמנה במיוחד