אני חייבת ליפול.

אני חייבת.

אם אפול, לא אפחד יותר.

מה זה?

למה אני לא מצליחה לעמוד במקום...?

הן מתגלגלות כאילו יש להן חיים ומחשבה עצמאית משלהן.

אלוהיםםםםם

תעצור את זה...

למה אני לא מצליחה לעצור את זה כמו בשיעורים הקודמים?

המעקה...איפוא המעקה...הנה, הנה, הנה...בום.

הגעתי.

תנשמי עמוק...

מה קרה? שכחת את כל מה שלמדת?

לא. פשוט הכל מהיר יותר, זורם יותר ויכולת העצירה שלי פחותה.

זה הגלגיליות החדשות.

בואי תמשיכי ללכת ולהחליק.

תתרחקי מהמעקה. הוא רק נותן תחושה של משענת אבל הוא מטעה...

כל הגוף כואב לי. אני מכווצת כמו קפיץ שלא שחררו אותו שנים...

מישהו קורא לי...

היי, איזו הפתעה...בום!

על הישבן.

יופי. נפלת, כמו שרצית . עכשיו לא תפחדי יותר נכון?

בטח...

בחלומות...

מה קורה לי? מתי , מתי אני אצליח להחליק כמו הנשיימה הזאת, שכבר עומדת זקוף ומחליקה כאילו נולדה על משטח ההחלקה, לכל הרוחות...?

בואי נלמד לקום לבד מנפילה, אומרת מירב המדריכה...

אוקיי.

רגל אחת כפופה, יופי, תמשיכי, עכשיו יד על הרצפה ותתרוממי...

הרגליים שלי עצמאיות באופן נפרד. כל אחת עושה מה שהיא רוצה...והן לא רוצות לקום מהרצפה...

את מחליקה יפה מאוד, בואי נלמד לעצור עם מעצור.

רגל ימין קדימה וללחוץ על העקב.

פשוט. מאוד פשוט.

רגל ימין קדימה, ללחוץ על העקב....בום! הנה נפלתי שוב...בדיוק כמו שרציתי...

זאת הזדמנות לתרגל קימה לבד מהרצפה.

הזדמנות...

לא הולך...כל רגל עם הכרזת העצמאות שלה...

עזבי, בואי נמשיך להחליק, את עושה את זה יפה מאוד (מירב המדריכה, נשמה אחת גדולה, אהבתי נתונה לה לתמיד ).

השיעור נגמר.

תודה לאל על חסדים קטנים...

כל הגוף שלי גוש אחד מכווץ ועייף...

אני אלמד את זה .

אני אלמד לעצור עם המעצור, לקום לבד מנפילה, ללכת ולהחליק בקלילות על גלגליות ואפילו אם זה יהיה הדבר האחרון שאעשה בחיי!!!

ובעצם, אפשר להשליך את זה גם על דברים אחרים בחיינו...?

לא כן?