לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


כזאת אנוכי: שקטה כמימי אגם אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2004    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

10/2004

"האדומה" בודקת את הדרכים...


 

"גיברת, גיברת, אני מדבר בשיא הרצינות.

או שאין לך כסף או שאין לך שכל..."

 

המטרה היתה לנסוע נסיעה ארוכה יחסית (שוב) כדי לתת לאדומה להרגיש איך זה לצאת אל מחוץ לתחום העירוני, ששם, לרוב, יהיו נסיעותיה, או במילים אחרות: לתת לה להריח קצת אוטוסטרדות.

ואם אפשר לשלב את זה עם ביקור בשוק, הרי המצווה כפולה ומכופלת.

האדומה עלתה על כביש ת"א - ירושלים כאילו נולדה עליו ותמיד נסעה במהירויות כאלה, גומעת את הקילומטרים בקלילות ורוח מנשבת על פני (טוב, זה היה רק לשם הפיוטיות שבכתיבה, האמת שהמזגן עבד...)

בימים האחרונים אני לא מצליחה להבין את מזג האוויר.

אתמול חשבתי שיהיה חם יותר ולכן ניצלתי הזדמנות אחרונה ללכת עם חולצה חסרת שרוולים והתוצאה היתה שפשוט היה לי קריר, גם כשיצאתי מחוץ למשרד הקפוא שלי.

היום חשבתי לדפוק את המערכת ולבשתי את חולצת הלימון הבשל שלי , בעלת שרוולי ה 3/4 , התוצאה: התבשלתי כמעט עד לנקודת רתיחה.

מכאן, שלפעמים, פשוט כמו בסלוגן של הרכבת התחתית של לונדון you can't beat the system ...

 

"אבא שלנו גונב, אנחנו מוכרים , סבא שלנו מהמר בכסף..."

 

אני פריקית של שווקים, ועל זה עוד אכתוב יום אחד פוסט שלם (אם עדיין לא כתבתי, לאורך רשימה של יותר מ 900 פוסטים - כן, אפשר לומר שאני קצת משוויצה  - כבר קשה לבדוק מה הנושאים עליהם כתבתי או עדיין לא כתבתי ) אבל לאחר ששנים רבות כף רגלי לא דרכה בשוק ישראלי, הגעתי למסקנה שלאהוב שוק בחו"ל ולתעב שוק בארץ, זאת התנשאות פשוטה ואני כשמאלנית גאה, פשוט לא יכולה להרשות את זה לעצמי ...

 

שוק ראש העין דומה באופן בסיסי לשווקים אחרים, נייחים ונודדים הפזורים ברחבי הארץ, כולל השוק שנוטע דוכניו בפעם בשבוע ליד מקום העבודה שלי.

מה שמייחד אותו משווקים אחרים זה כמובן הטאצ' התימני שבא לידי ביטוי מקבצי נדבות/ מתרימי צדקות תימניים למינהם מסולסלי פיאות (שלדעתי עושים קופה יפה מאוד בשעות המעטות שהשוק פתוח), מוכרי גת (כשרה !), דוכני תבלינים אתניים ספציים לעדה התימנית חובבת החריף, וכמובן דוכני המלאווח/ג'חנון/קובנה ועוד כהנה וכהנה.

המקום שוקק אנשים שמתנהלים להם בנחת למרות הצפיפות הגדולה, וכל אחד מוצא שם בדיוק את הדבר אותו חיפש נואשות בימים/שבועות/חודשים/שנים אחרונות...

 

בעוד חברתי קונה פלפלים אדומים חריפים לסחוג ומכנסיים לבנותיה כאילו אין מחר , אני יצאתי משם עם סריג כחול ב 60 ש"ח, קישוט חמוד למטבח ו שיחוק הכי גדול (הפסקה מתודית , כיחכוח גרון ותרועת חצוצרה) : נעליים (כן, כן, נעליים) ב 20 ש"ח!!!! חוזרת שנית: 20 ש"ח! ולכל המתעניינים, הנעליים עדיין לא התפרקו , להיפך, הן יפות ונוחות בטירוף...

 

המשימה הושלמה, כל הצדדים יצאו מרוצים וכך, לאחר שהחזרתי את חברתי לביתה בעיר הצעירה בישראל, פנינו , האדומה ואני חזרה לביתנו, עייפות אך מרוצות...

 

שבת שלום חברים יקרים, שבת של אמצע השיגרה...

 

(ופניני המילים שבצבע כחול הם כמובן מפיהם של כרוזי השוק )

נכתב על ידי , 22/10/2004 15:52  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-25/10/2004 21:00



כינוי: 

בת: 64




139,186
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpema1 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על pema1 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)