אפשר לקרוא לזה חיזוי העתיד,

אפשר לקרוא לזה אינטואיציות אבל ידעתי, כבר לפני 3 שנים ידעתי ואף כתבתי כאן.

וזה התממש לגמרי.

אחד לאחד ממש.

א. הצעיר השתחרר אתמול מהצבא.

כבר 24 שעות הבחור אזרח טרי שלוש שנים פחות 3 ימים מהגיוס.

וכמו שהרגשתי, כמו שידעתי השרות הצבאי היה עבורו מנוף לשינוי.

שינוי בסדר גודל של רעידת אדמה ממש.

החל מההתמודדות שלו עם השינויים הדראסטיים שהצבא דורש מהמתגייסים אליו,

המשך בלימוד המקצוע הצבאי ( מכונאות רכב) ותחושת ההצלחה בלימודים, בפעם הראשונה מזה שנים,

ואחר כך ההתמודדות עם השגרה היומיומית, העבודה הפיזית הקשה, הדרישות, האנשים .

החיים, בכללותם.

בלי  לבוא ולבכות על כל דבר קטן.

טוב, רק לפעמים .

אבל ההבנה שלו,  שבבסיסם של דברים, הוא צריך להתמודד איתם לבד.

ואז בא קורס הת"גת (תעודת גמר תיכון ) במחוו"ה אלון בכרמיאל.

ובעצם הדברים שלאחריו היו כבר שונים לגמרי.

עצם הריחוק מהבית, הריחוק הפיזי , השינה לא במיטה שלו.

האנשים האחרים.

והלימודים.

אחחח הלימודים.

ופתאום נגלה לו עולם חדש לגמרי. עולם שלכאורה היה קרוב אליו כל השנים אך מסיבות שלו, היו רחוקים עד מאוד.

הוא התאהב.

אין לי מילה אחרת להגדיר את זה.

והוא נכנס לאהבה הגדולה הזאת בכל העוצמות שיש בו והתבשם בה, והתענג ממנה בכל הכוח.

וכדי לקצר את הסיפור נאמר רק שהוא סיים וקיבל תעודה (רשמית של משרד החינוך) של 8 - 9 בנושאים ומקצועות שמעולם לא למד (מתמטיקה, גאוגרפיה, ספרות).

ושני מבחני בגרות : אנגלית 4 יח' - 92 וגאוגרפיה  - 76.

ותאבון ענק להמשיך, ללמוד, להתקדם.

ידעתי. אין ספק שידעתי שהצבא יתן לו משהו שאולי לפני כן לא יכול היה לקבל.

ועכשיו הוא מקבל בזרועות פתוחות.

והכל פתוח , עד השמים ובחזרה...

שבת שלום חברים יקרים, עננים אפורים בחוץ וריח של שינוי באוויר...