הרגשתי היום לאחר לילה ללא מזגן, לאחר לילות שבהם המזגן מתפקד על תקן מאוורר חלש ולאחר שאני מבלה את רוב השבוע
האחרון במרדף אחרי האיש שסמכתי עליו בחצי שנה האחרונה בכל הקשור לתחזוקת הבית שלי ובשבועיים האחרונים הפך
להיות אמין וזמין כאהוד אולמרט למול חוקריו.
את כל משאבי הנפש שלי , את כל שלמדתי והפנמתי בשנים האחרונות על עיתויים של הדברים,
על קבלה בשלווה ועל כך שאין טעם להתרגז ולכעוס ניסיתי להעלות היום תוך כדי שאני ממליצה על ספר זה או אחר
ומתקתקת מחירים ומזל שהמחשב הוא שאחראי על הכל אחרת כולם היו מגלים שכל קשר בין מבצעי שבוע (חודש) הספר
לבין מה ששלמו, הוא מקרי לחלוטין.
בסוף, לאחר מרדף ארוך של ג. הבןזוג שהסתיים בשטיפת זועמת שלו על האקזמפלר שאמור לתקן את המזגן (ותאמינו לי, צריך לעבוד קשה מאוד כדי להביא את ג. הבןזוג לידי זעם), הגיע הבחור ועכשיו הוא עמל על הפיניש בתיקון המזגן.
מין יום כזה שקל מאוד לפול לתוך המהמורה והתחושה שהכל רע ושום דבר לא יצלח בו אבל החלטתי שלא ולאחר ששחררתי אותו, את איש התחזוקה שלי (לשעבר) בליבי אפילו מזגן שלא יעבוד בפול ווליום לא יצליח להעכיר את רוחי עלי.
וחוץ מזה, המרפסת פורחת ונראית פשוט נהדר ועוד מעט, עוד מעט תגיע גם הפיוטיות שלפני השבת...
שבת שלום חברים יקרים, עם נשימה עמוקה ופרופורציות על הדברים...
*************************************
עדכון 17:00
סאגת המזגן הסתיימה בטוב.
ובא לציון גואל.
וגם חיוך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
